שלום יפה,

לפי הנומרולוגיה הקבלית, יום הלידה בחודש (ללא החודש והשנה) הוא קוד ראשוני שמציג את האיכויות הטבעיות, הדרכים שבהן אנו פוגשים את העולם, הכוחות שלנו, ולעיתים גם שיעורים ואתגרים.

דגשים מרכזיים להבנת יום הלידה:

• הרבה מעבר למספר מצומצם: אין למהר ולצמצם מספרים בלבד. יום 10 שונה מיום 1, ויום 12 שונה מ-21 או 3. לכל מספר ולשילוב הספרות שבו יש משמעות ומבנה משלו.

• מספרים מיוחדים:

  • מספרי מאסטר (11, 22): מייצגים פוטנציאל גבוה ועוצמה מיוחדת.

  • מספרים קארמטיים (13, 14, 16, 19): מצביעים על תיקון ושיעור שהנשמה מביאה איתה מגלגולים קודמים. לצד האתגר, טמונה במספרים אלה מתנה גדולה וכוח משמעותי.

• חלק מפאזל שלם: יום הלידה הוא פתח לשיחה ונקודת התבוננות – הוא אינו המפה כולה. החודש, השנה והשם מוסיפים את הרבדים המשלימים לתמונה המלאה.

רוצים לגלות מה יום הלידה שלכם מספר עליכם ומהי מפת הדרכים האישית שלכם?

מזמינה אתכם לייעוץ אישי להכרת המתנות והדרך שלכם לעומק.

📞 לקביעת ייעוץ: 054-7997252 | מיקי שלומציון זוהר – מאסטר בנומרולוגיה קבלית וטארוט.

 

0547997252

יש לכם עוד שאלות למיקי שלומציון זוהר? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דניאלה,

ילדים אינם חווים את העולם דרך רציונל מבוגר – הם חווים אותו דרך תמונות, תחושות ושפה. ה-NLP (שפת תכנות עצבית) מתמקד בדיוק בחיבור הזה: איך המילים שאנחנו אומרים, ואיך שהילד מתרגם אותן בראשו, מעצבים את תפיסת העצמי שלו.

כדי לגדל ילד בעל ביטחון עצמי יציב, כלי NLP מעניקים להורים "מפת דרכים" לתקשורת שבונה מסוגלות פנימית ולא רק תלות באישור חיצוני.

הנה כמה דרכים מרכזיות שבהן כלי NLP עושים זאת:

1. המוח אינו מעבד את המילה "לא" (התמקדות ביעד)

כשאנחנו אומרים לילד "אל תיפול", "אל תפחד" או "אל תתרגש", המוח שלו חייב קודם כול לדמיין את הנפילה, הפחד או הלחץ כדי להבין ממה להימנע. התוצאה היא חיזוק התמונה השלילית בראשו.

• הכלי ה-NLP-אי: ניסוח חיובי המכוון לפעולה הרצויה.

• איך זה עובד בפועל?

  • במקום "אל תפחד מבית הספר" ⬅️ "מה יעזור לך להרגיש בטוח מחר בבוקר?"

  • במקום "אל תשכח את התיק" ⬅️ "תזכור לקחת את התיק"

השפעה על הביטחון העצמי: הילד מקבל בראשו תמונה ברורה של הצלחה ותפקוד, במקום תמונה של כישלון או סכנה.

2. הפרדה בין הזהות להתנהגות (Reframing)

אחת הפגיעות הקשות בביטחון העצמי היא כשכישלון נתפס כמאפיין אישי. למשל: "נכשלתי במבחן = אני טיפש".

• הכלי ה-NLP-אי: ניתוק ה"אני" (הזהות) ממה שקרה (האירוע/ההתנהגות).

• איך זה עובד בפועל?

  • אם הילד אומר "אני גרוע בחשבון", מחזירים לו מסגור מחדש: "אתה ילד חכם שכרגע נתקל בתרגיל שעוד לא למדת לפתור".

  • אם הילד התפרץ: "התנהגת בכעס" ולא "אתה ילד כעסן".

השפעה על הביטחון העצמי: הילד מבין שטעויות הן זמניות וניתנות לשינוי, והן לא מגדירות את השווי שלו כבן אדם.

3. יצירת "עוגן של עוצמה" (Anchoring)

ילדים רבים חווים רגעים שבהם הם הרגישו חזקים, אמיצים או מוצלחים, אך ברגע הלחץ (כמו מבחן, עמידה מול כיתה או תחרות ספורט) הזיכרון הזה נעלם.

• הכלי ה-NLP-אי: חיבור פיזי (עוגן) לתחושה מנטלית חיובית.

• איך זה עובד בפועל?

  • מבקשים מהילד להיזכר ברגע שבו הוא הרגיש גיבור, אמיץ או מצליח במיוחד.

  • עוזרים לו "להגדיל" את התמונה בראש (לראות את הצבעים, לשמוע את הקולות, להרגיש את הגאווה בחזה).

  • בשיא התחושה, מבקשים ממנו לבצע מחווה פיזית קטנה – למשל, ללחוץ את האגודל והאצבע ביחד או לשים יד על הלב.

  • משחזרים זאת מספר פעמים. כעת, לפני אירוע מלחיץ, הילד יכול להשתמש ב"עוגן" הפיזי כדי להציף מחדש את תחושת הביטחון.

4. שימוש ב"זמני שפה" ליצירת שינוי (Presuppositions)

השפה שלנו מכילה הנחות יסוד סמויות שמשפיעות על הציפייה של הילד מעצמו.

• הכלי ה-NLP-אי: הטמעת הנחות יסוד של הצלחה ושינוי עתידי.

• איך זה עובד בפועל?

  • הוספת המילה "עדיין": כשהילד אומר "אני לא יודע לרכוב על אופניים", מוסיפים: "אתה לא יודע לרכוב עדיין".

  • שימוש ב"כש...": במקום "אם תצליח לקרוא...", אומרים: "כשתסיים לקרוא את העמוד, איך תרצה שנחגוג?"

השפעה על הביטחון העצמי: השפה מתווה למוח כיוון ברור של צמיחה והצלחה בלתי נמנעת.

5. זיהוי ערוץ התקשורת המוביל של הילד (VAK)

NLP מלמד אותנו שכל אדם חווה את העולם דרך ערוץ תחושתי מוביל: חזותי (Visual), שמעתי (Auditory) או תחושתי (Kinesthetic).

• הכלי ה-NLP-אי: התאמת שפת ההורה לערוץ התפיסה של הילד.

• איך זה עובד בפועל?

  • ילד חזותי מגיב למילים כמו "תראה", "מדומיין", "ברור". (ביטחון ייבנה דרך תמונות הצלחה, טבלאות, דימויים).

  • ילד שמעתי מגיב למילים כמו "תקשיב", "נשמע טוב", "קול". (ביטחון ייבנה דרך שיחות, עידוד מילולי, מנטרות).

  • ילד תחושתי מגיב למילים כמו "תשתף", "מרגיש", "נוח". (ביטחון ייבנה דרך חיבוק, מגע, התנסות פיזית).

השפעה על הביטחון העצמי: כשהילד מרגיש שמבינים אותו בשפה ה"טבעית" שלו, תחושת השייכות והביטחון העצמי שלו בסביבה עולה משמעותית.

בברכה,
שירה תמר.

0509901234

יש לכם עוד שאלות לשירה? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום רביד,

היי! לגמרי מבינה אותך, לפעמים כל מה שצריך כדי לפרוץ קדימה זה פשוט להחליף אווירה ⛵️

אני שמחה להזמין אותך ואת שאר החברים פה למפגש הסלון לעצמאים "בהפלגה" – חוויה עסקית קצת אחרת.

מה מחכה לנו שם?

• נשוט יחד מול קו החוף של הרצליה בבוקר אחד מול הים.

• נכיר בעלי ובעלות עסקים איכותיים בשיחות אמיתיות.

• נחליף רעיונות, ניצור שיתופי פעולה ויחד נפרוץ דלתות חדשות מתוך חיבורים שנוצרים בטבעיות.

פרטים יבשים:

• 📅 מתי: יום חמישי | 13.8 | 08:00 בבוקר

• 📍 איפה: מרינה הרצליה

• 👥 למי זה מתאים: אם אתם מאמינים שאנשים הם המפתח להזדמנויות – המקום שלכם איתנו.

חשוב לדעת: מספר המקומות מוגבל ל-12 משתתפים בלבד, כדי לשמור על מפגש איכותי, אינטימי וממוקד.

כתבו לי בפרטי או השאירו תגובה ואשלח לכם את כל הפרטים. לפעמים הפלגה של שעתיים יכולה לשנות את הכיוון של השנה כולה! 🌸

0526284442

יש לכם עוד שאלות לסימונה? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דניאל,

כאשר אדם נפטר מבלי להותיר אחריו צוואה תקפה, העיזבון (כלל הרכוש, הכספים והזכויות שלו) לא מועבר למדינה באופן אוטומטי, אלא מחולק לפי כללים מוגדרים מראש הקבועים בחוק הירושה ("ירושה על פי דין").

החוק מנסה לנחש מה היה רצונו של "האדם הממוצע", אך בפועל, ברירת המחדל של המדינה עלולה ליצור סיטואציות מורכבות ולא צפויות עבור בני המשפחה.

הנה מה שקורה בפועל לרכוש בהיעדר צוואה:

1. מי הם היורשים לפי חוק? (שיטת ה"מעגלים")

חוק הירושה קובע סדר עדיפויות ברור בין בני המשפחה:

• בן/בת הזוג: (נישואין או ידועים בציבור) זוכים בכל המטלטלין של משק הבית המשותף (כולל מכונית נוסעים) + חצי (50%) מיתרת כל הרכוש והכספים.

• הילדים (וצאצאיהם): חולקים בשווה את ה-50% הנותרים מכלל העיזבון.

דוגמה שכיחה: אם נפטר אדם והשאיר אחריו אישה ושני ילדים, האישה מקבלת 50% מהרכוש (והכספים), وكل אחד מהילדים מקבל 25%.

אם הנפטר לא הותיר ילדים:

• אם יש הורים או אחים: בן/בת הזוג מקבלים 2/3 מהרכוש, וההורים/אחים מקבלים 1/3.

• אם אין בן/בת זוג: הרכוש מתחלק כולו בשווה בין הילדים. בהיעדר ילדים – להורים ולצאצאיהם (אחים/אחיינים), וכן הלאה.

2. איפה מתחילות הבעיות? (הסיכונים בהיעדר צוואה)

א. שותפות כפויה בדירת המגורים

אם לבני הזוג הייתה דירה יחידה הרשומה על שם שניהם, ובן הזוג נפטר – חצי מהדירה שהיה שייך לנפטר מתחלק כעת: חצי ממנו לבן הזוג השורד, והחצי השני לילדים.

• התוצאה: בן הזוג הנותר מחזיק כעת ב-75% מהדירה, והילדים מחזיקים ב-25%.

• הסיכון: אם אחד הילדים נקלע לחובות, עובר גירושין מורכבים, או פשוט דורש את חלקו – בן הזוג השורד עלול למצוא את עצמו בסיכון לאבד את בית מגוריו.

ב. ילדים קטינים והתערבות המדינה

אם הילדים שירשו את חלקם בדירה או בחשבונות הבנק עדיין קטינים (מתחת לגיל 18), בן הזוג הנותר לא יכול למכור את הנכס, להשקיע את הכספים או לבצע שינויים משמעותיים ברכוש ללא אישור של האפוטרופוס הכללי ובית המשפט.

ג. פרק ב' (נישואים שניים / ידועים בציבור)

במשפחות פרק ב' שבהן יש ילדים מנישואים קודמים, היעדר צוואה הוא מתכון כמעט בטוח לסכסוכים. בן/בת הזוג הנוכחיים יורשים מחצית מהרכוש – מה שעלול לנשל בפועל את הילדים המקוריים חלקית או מלאה מנכסים משפחתיים היסטוריים.

ד. ידועים בציבור

על פי חוק, ידועים בציבור זכאים לרשת כמו בני זוג נשואים, אך הם נדרשים להוכיח בבית המשפט שהיו ידועים בציבור וניהלו משק בית משותף. תהליך זה עלול לגרום לסחבת משפטית ולמתיחות קשה מול שאר היורשים.

3. מתי הרכוש כן עובר למדינה?

המדינה מקבלת את הרכוש ("עיזבון מופקר") רק במקרה קיצון שבו אדם נפטר ולא הותיר אחריו אף יורש על פי דין עד דרגת קרבה של סבים/סבתות וצאצאיהם (אין בן זוג, אין ילדים, אין אחים, אין אחיינים, אין דודים וכו').

בשורה התחתונה

חוק הירושה מציע פתרון דיגיטלי בסיסי ואוטומטי, אך הוא אינו לוקח בחשבון את המורכבות של יחסים משפחתיים, רגישויות אישיות או תכנון מס נכון.

עריכת צוואה היא אינה רק חלוקת רכוש – היא כלי למניעת חיכוכים משפחתיים ושמירה על יציבותם הכלכלית והרגשית של היקרים לכם.

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565

יש לכם עוד שאלות לעורך דין שי ללוש? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום אריאל וגילי,

השאלה שלכם מצוינת ונוגעת בנקודה שרבים נוטים לפספס.

נכון, חוק הדיור המוגן מעניק לדיירים הגנות חשובות, וחלק מהוראותיו אף אינן ניתנות להתניה. עם זאת, הוא אינו מסדיר את כל מערכת היחסים בין הצדדים.

נושאים מהותיים רבים - כמו מנגנון שחיקת הפיקדון, תנאי השבת הכספים, המעבר למחלקה סיעודית, דמי האחזקה וזכויות בני המשפחה - מוסדרים בהסכם עצמו ולעיתים אף ניתנים למשא ומתן.

לעורך הדין יש כמה תפקידים, ואף אחד מהם אינו "רק טכני": לוודא שהדייר ובני משפחתו מבינים את משמעות ההתחייבויות שהם נוטלים על עצמם, לזהות נקודות שעלולות להפוך בעתיד למחלוקת או להפסד כספי, ולבחון האם ניתן לשפר את תנאי ההסכם לטובת הדייר.

בסופו של דבר, החתימה על הסכם דיור מוגן היא אחת ההחלטות האישיות והכלכליות המשמעותיות ביותר בגיל השלישי. לכן חשוב להיכנס אליה מתוך הבנה מלאה, ביטחון ושקט נפשי.

בברכה,

ליהיא שטרן פילפסון, עו"ד, נוטריון ומגשרת 

0506223305

יש לכם עוד שאלות לעו”ד ליהיא שטרן פיליפסון? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!