שלום רב,
לאחרונה פנו אליי בני משפחה של לקוחה שערכה אצלי ייפוי כוח מתמשך לפני מספר שנים.
בעת עריכת ייפוי הכוח עברנו יחד גם על השאלה כיצד יופעל המסמך בבוא היום. אלא שמאז חלפו כמה שנים, מצבה השתנה, וכעת, כשהגיע הרגע להכניס את ייפוי הכוח לתוקף, הם ביקשו להיזכר מה עליהם לעשות.
כשמגיעים לשלב ההפעלה של ייפוי כוח מתמשך, כדאי להכיר נקודה חשובה במיוחד: כאשר לצורך הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח נדרשת חוות דעת מומחה – לא כל אישור רפואי מספיק.
קודם כול צריך לבדוק – מה נקבע בייפוי הכוח עצמו?
ייפוי כוח מתמשך אינו נכנס לתוקף באופן אוטומטי רק משום שחלה הידרדרות במצבו של הממנה.
החוק מאפשר לממנה לקבוע מראש כיצד ייקבע כי הגיע השלב שבו הוא כבר אינו מסוגל להבין בעניין שלשמו ניתן ייפוי הכוח. לכן, הצעד הראשון הוא לפתוח את ייפוי הכוח ולבדוק מה נקבע בו כתנאי לכניסתו לתוקף.
כאשר נקבע כי נדרשת חוות דעת מומחה, או כאשר לא נקבעה דרך אחרת, יש חשיבות רבה לסוג חוות הדעת שמקבלים.
ביולי 2024 נכנסו לתוקף תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), התשפ"ד–2024. התקנות קובעות מי רשאי לערוך חוות דעת מומחה לצורך כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כיצד תתבצע הבדיקה ומה חייב להיכלל בחוות הדעת.
מי יכול לתת את חוות הדעת?
חוות הדעת צריכה להיערך על ידי מומחה שתחום מומחיותו רלוונטי למצבו של האדם ולגורם שבשלו נדרשת הפעלת ייפוי הכוח.
בין המומחים שנקבעו בתקנות: רופאים מומחים בנוירולוגיה, פסיכיאטריה, גריאטריה, רפואה פליאטיבית, רפואה פנימית, רפואת משפחה ורפואה פיזיקלית ושיקום.
במקרים המתאימים, חוות הדעת יכולה להיערך גם על ידי פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית, שיקומית או רפואית.
לכן, עוד לפני שקובעים תור, חשוב לוודא שפונים למומחה המתאים למקרה הספציפי.
ומה המומחה צריך לבדוק?
הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה אם קיימת אבחנה רפואית, כגון דמנציה, ירידה קוגניטיבית או מחלה אחרת.
המומחה נדרש לבחון האם האדם מסוגל לקבל החלטות בעניין שלגביו מבקשים להפעיל את ייפוי הכוח, ולהתייחס ליכולתו לקבל החלטות בעניינים אישיים, רפואיים או רכושיים, בהתאם לעניין.
כלומר, לא מדובר רק בשאלה כללית של "כשיר או לא כשיר", אלא בבדיקה המותאמת לאדם ולעניינים שלגביהם מבקשים להפעיל את ייפוי הכוח.
התקנות אף קובעות כי המומחה יבדוק את האדם פנים אל פנים, תוך התחשבות ביכולת הבנתו ובצורך בהתאמות שיאפשרו את קיום הבדיקה.
ככלל, הבדיקה תיערך ללא נוכחותו של מיופה הכוח, אלא אם המומחה סבור שיש קושי לערוך אותה בלעדיו.
לא די בקביעה כללית שהאדם "אינו כשיר"
גם תוכנה של חוות הדעת אינו נתון לשיקול דעתו המלא של המומחה.
התקנות מפרטות את המידע שחוות הדעת צריכה לכלול, ובהם הרקע הרפואי, התפקוד הקוגניטיבי, יכולת קבלת ההחלטות, השאלה אם המצב קבוע או משתנה והאם קיימת אפשרות לשיפור.
נדרשת גם מסקנה ברורה ביחס ליכולתו של האדם להבין בעניינים שלגביהם ניתן ייפוי הכוח.
לכן, מסמך קצר שבו נכתב רק כי האדם "אינו כשיר", "סובל מירידה קוגניטיבית" או "זקוק לעזרת בני משפחתו" עלול שלא לענות על הדרישות.
למה חשוב לדעת את כל זה מראש?
משפחה יכולה לפנות בתום לב לרופא המטפל, לקבל ממנו אישור רפואי – ורק לאחר מכן לגלות שהרופא אינו המומחה המתאים או שהמסמך שקיבלה אינו עומד בדרישות.
המשמעות עלולה להיות צורך בבדיקה נוספת ובחוות דעת חדשה, דווקא בתקופה שבה המשפחה כבר מתמודדת עם שינוי במצבו של אדם קרוב ולעיתים גם עם צורך לקבל החלטות במהירות.
לכן, לפני שפונים לרופא ומבקשים "אישור להפעלת ייפוי כוח מתמשך", כדאי לבדוק מה נקבע בייפוי הכוח לגבי הכניסה לתוקף, ואם נדרשת חוות דעת מומחה – מי המומחה המתאים ומה עליה לכלול.
בדיקה נכונה בתחילת הדרך יכולה לחסוך עיכובים והתנהלות מיותרת, דווקא בתקופה שבה המשפחה זקוקה לבהירות, לוודאות ולשקט.
בברכה,
עו”ד ליהיא שטרן פיליפסון .
0506223305
יש לכם עוד שאלות לעו”ד ליהיא שטרן פיליפסון? כנסו!
לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!
---
