שלום גיל,

לא, ממש לא מדווחים על הכנסות והוצאות של שוק ההון באמצעות קבלות או במסגרת השוטפת של העסק (בין אם את עוסק פטור ובין אם עוסק מורשה).

הסיבה לכך היא הפרדה מוחלטת בחוק בין שני סוגי הכנסות:

1. הכנסה מעסק (הכנסה אקטיבית): כספים שאת מקבלת מלקוחות עבור השירותים או המוצרים שאת מייצרת בעסק. עליהם חובה להוציא חשבוניות וקבלות.

2. הכנסה משוק ההון (הכנסה פסיבית): השקעות פרטיות בניירות ערך, קופות גמל, או קרנות השתלמות.

הנה הדרך שבה הדברים מתנהלים בפועל:

• הפקדות והוצאות (למשל, קניית מניות או הפקדה לקופת גמל): זו אינה הוצאה עסקית שוטפת שמצריכה קבלה. אם מדובר במכשיר כמו קרן השתלמות לעצמאים, את לא מפיקה קבלה, אלא מקבלת בסוף השנה אישור הפקדה שנתי מהגוף המנהל (החברה הפיננסית), ואותו מעבירים לרואה החשבון לצורך הטבות המס בדוח השנתי.

• רווחים והכנסות (מכירת מניות, דיבידנדים): הבנק או בית ההשקעות שבו מנוהל התיק מנכים באופן אוטומטי את המס במקור (למשל, 25% מס רווחי הון) ברגע המכירה או חלוקת הדיבידנד. את לא מוציאה קבלה על הרווחים האלה.

איפה זה כן נפגש? בסוף השנה, כשמגישים את הדוח השנתי למס הכנסה (דין וחשבון), מרכזים את כלל ההכנסות שלך – גם מהעסק וגם משוק ההון (באמצעות טופס 867 שמפיקים מהבנק או מחשבון המסחר). מס הכנסה משקלל את הכל יחד כדי לבדוק אם מגיעים לך החזרים או אם יש חבויות מס נוספות, אבל הכל נעשה בדוח השנתי ולא באמצעות קבלות שוטפות.

בברכה,
אבי וידן.

0522747750

יש לכם עוד שאלות לרואי חשבון , אבי וידן? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0522747750

שלום רב,

כדי להחזיר את הצבע לזוגיות, כדאי לאמץ 4 עקרונות מעולם הציור שיהפכו למצפן שלכם:

ראשית, ציירו את מה שאתם רואים ולא את מה שאתם חושבים שאתם רואים – הקשיבו למציאות בנקיון כפיים והפסיקו להשליך פרשנויות ופחדים אוטומטיים על הפרטנר.

שנית, הגדירו את "תפיסת היחסים והחלל" שנכונה לכם, והשתחררו מהציפיות ומודל ה"זוגיות המושלמת" של הסביבה והרשתות.

שלישית, אמצו את עיקרון הדב"ש (די במה שיש) – צייר טוב יוצר יצירת מופת מהצבעים הקיימים על הפלטה, והכרת תודה על הפרטים הקטנים והיומיומיים היא הדבק של הקשר (כמו "האורח הטוב" ממסכת ברכות, שיודע להעריך ולהבחין בטרחה של בעל הבית עבורו, לעומת האורח הרע שלוקח הכל כמובן מאליו).

לבסוף, זכרו שבלי צל הציור נשאר שטוח – המשברים ואתגרי החיים הם ה"צל" שמעניק נפח, עומק ומשמעות לקנבס הזוגי שלכם. קחו לעצמכם רגע השבוע רק כדי לעצור, לנשום ולהתבונן בפרטנר בעיניים נקיות ולא שיפוטיות – יש לכם יצירת אמנות בידיים.

בברכה,
עליזה שני.

972546680800

יש לכם עוד שאלות לעליזה שני יעוץ אישי וזוגי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-6680800  הפייסבוק שלי

שלום רב,

אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה, ולתנוחה שבה הגוף נמצא במהלך הלילה יש השפעה ישירה ומצטברת על בריאות עמוד השדרה, הדיסקים הבין-חולייתיים ומערכת השרירים. המפתח לשינה בריאה ללא כאבים הוא שמירה על מנח ניטרלי – מצב שבו שלוש העקומות הטבעיות של הגב (הצווארית, החזיתית והמותנית) נתמכות בצורה מאוזנת ואינן נתונות ללחץ קבוע.

להלן ניתוח של תנוחות השינה הנפוצות, השפעתן על הגוף והדרכים האנטומיות לאזן אותן:

השינה על הבטן
תנוחה זו נחשבת למאתגרת ביותר עבור עמוד השדרה ואינה מומלצת באופן גורף.

ההשפעה האנטומית: שינה על הבטן מאלצת את הצוואר להסתובב כמעט ב-90 מעלות לצד אחד למשך שעות ארוכות, מה שיוצר עומס עצום ומתיחה א-סימטרית על השרירים וחוליות הצוואר. בנוסף, שקיעת הבטן לתוך המזרן מגבירה את הלורדוזה (הקשת) המותנית, ומייצרת לחץ ישיר ומרוכז על הגב התחתון.

הפתרון הארגונומי: מומלץ לנסות לעבור לשינה על הצד או הגב. אם לא ניתן לשנות את ההרגל, יש להניח כרית שטוחה מאוד מתחת לאגן ולבטן התחתונה כדי להפחית את הקשת בגב, ולישון ללא כרית ראש כלל.

השינה על הגב
מבחינה ביומכנית, זו התנוחה היציבה ביותר המאפשרת פיזור משקל שווה ואיזון של חוליות הגב.

ההשפעה האנטומית: תנוחה זו מונעת עיוותים ועקמומיות לא טבעית במהלך הלילה, ומאפשרת לדיסקים הבין-חולייתיים להתאושש מהעומס שהופעל עליהם במהלך היום.

הפתרון הארגונומי: יש לוודא שכרית הראש אינה גבוהה מדי, כדי שלא תדחף את הצוואר קדימה. כדי להפחית לחץ לחלוטין מהגב התחתון, מומלץ להניח כרית קטנה מתחת לברכיים – פעולה זו משטחת מעט את המנח המותני ומאפשרת הרפיה מלאה לשרירים.

השינה על הצד
זוהי התנוחה הפופולרית ביותר, והיא בריאה מאוד לעמוד השדרה – בתנאי שמקפידים על תמיכה נכונה לאגן.

ההשפעה האנטומית: כשישנים על הצד, הרגל העליונה נוטה ליפול קדימה ולמטה לכיוון המזרן. תנועה זו מסובבת את האגן ומייצרת מתח פיתולי (רוטציה) לאורך כל עמוד השדרה המותני, מה שעלול להוביל לכאבי גב תחתון בבוקר.

הפתרון הארגונומי: יש להניח כרית בין הברכיים. הכרית שומרת על אגן מאוזן ובקו ישר עם עמוד השדרה, ומונעת את הסיבוב של הגב התחתון. בנוסף, כרית הראש צריכה להיות בעובי שממלא בדיוק את המרווח שבין הכתף לאוזן, כדי שהראש יישאר בקו ישר עם הגוף.

השורה התחתונה: תחושת נוקשות או כאב בזמן היקיצה היא לרוב סימן לכך שמנח הגוף בלילה אינו ניטרלי. התאמת עובי הכריות ומיקומן האסטרטגי הם הכלים הפשוטים והיעילים ביותר למניעת עומסים שריריים ומפרקיים.

בברכה,
ד"ר רונן מנדי.

0585363880

יש לכם עוד שאלות לד”ר רונן מנדי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום נווה,

כן, בהחלט. NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי - Neuro-Linguistic Programming) מציע כלים מעשיים וממוקדים מאוד שיכולים לסייע בשינוי דפוסי חשיבה והגברת תחושת האופטימיות.

הבסיס של ה-NLP נשען על ההנחה כי החוויות שלנו אינן נקבעות רק על ידי המציאות עצמה, אלא על ידי הפרשנות שאנו מעניקים לה דרך השפה והמחשבה.

הנה כמה מהדרכים המרכזיות שבהן ה-NLP עושה זאת:

1. מסגור מחדש (Reframing)

זהו אחד הכלים העוצמתיים ביותר ב-NLP. מסגור מחדש אינו אומר "להתעלם מהמציאות", אלא לבחור להסתכל על סיטואציה מסוימת מזווית נוספת, מקדמת יותר.

• איך זה עובד? במקום לראות בכישלון סוף פסוק ("נכשלתי, חבל על המאמץ"), המוח מאומן לראות בו משוב ולמידה ("מה השיעור שקיבלתי כאן שיעזור לי להצליח בפעם הבאה?"). שינוי המשמעות משנה מיד את הרגש הנלווה אליה.

2. ניהול שיח פנימי (Self-Talk)

השפה שבה אנו משתמשים כדי לתאר את חיינו לעצמנו מעצבת את המציאות הרגשית שלנו. אנשים בעלי נטייה לפסימיות נוטים להשתמש במילים מוחלטות ומכלילות.

• איך זה עובד? ה-NLP מלמד לזהות מילים חוסמות כמו "תמיד", "אף פעם" או "בלתי אפשרי", ולהחליף אותן בביטויים גמישים ומאפשרים יותר. למשל, הפיכת המשפט "אני אף פעם לא מצליחה בזה" ל-"עדיין לא פיצחתי את הדרך לעשות את זה בהצלחה". המילה "עדיין" פותחת פתח לתקווה ולאופטימיות.

3. שינוי מרכיבי החוויה (Submodalities)

ב-NLP מאמינים כי הזיכרונות והמחשבות שלנו שמורים במוח כמעט כמו סרט – יש להם צבע, גודל, עוצמת קול ומרחק.

• איך זה עובד? אם נזכרים באירוע שלילי והוא נראה בעיני רוחנו גדול, קרוב וצבעוני, הוא ישפיע עלינו לרעה באופן חזק. ה-NLP מציע טכניקות מנטליות "לערוך" את הסרט הזה: להפוך את התמונה לשחור-לבן, להקטין אותה, להרחיק אותה או להנמיך את הסאונד. החלשת הדימוי השלילי מפנה מקום לתחושות חיוביות ואופטימיות יותר לגבי העתיד.

4. עגינה (Anchoring) – גישה למשאבים חיוביים

לעיתים קשה לנו לגייס אופטימיות פשוט כי אנחנו נמצאים במצב רוח ירוד או לחוץ. טכניקת העגינה מאפשרת לנו "לשלוף" תחושות חיוביות לפי דרישה.

• איך זה עובד? תהליך שבו מקשרים מצב רגשי חיובי ועוצמתי מהעבר (כמו תחושת הצלחה, שמחה או ביטחון) לטריגר פיזי מסוים (למשל, לחיצה על שתי אצבעות). לאחר תרגול, הלחיצה עצמה מסייעת להציף את התחושה הטובה מחדש ומחזירה את המערכת למצב אופטימי ורגוע יותר.

5. יצירת חזון עתידי מושך (Future Pacing)

אופטימיות קשורה קשר הדוק לדרך שבה אנו תופסים את העתיד שלנו.

• איך זה עובד? ה-NLP משתמש בדמיון מודרך ובטכניקות קו-זמן (Timeline) כדי לעזור לאדם לחוות את מטרותיו כאילו כבר הושגו. כשהמוח חווה הצלחה ואופטימיות ברמת הדמיון באופן מפורט ומלא בחושים (מה רואים, שומעים ומרגישים שם), הוא מתחיל לחפש באופן אקטיבי הזדמנויות במציאות כדי להגשים זאת.

לסיכום: ה-NLP אינו מציע "חשיבה חיובית מאולצת", אלא ארגז כלים יישומי שמגמיש את השריר המחשבתי. הוא מאפשר לנו לבחור באופן מודע בנרטיב שמשרת אותנו, ובכך לבנות חוסן פנימי ותפיסת עולם אופטימית ויציבה יותר.

בברכה,
שירה תמר.

0509901234

יש לכם עוד שאלות לשירה? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום ריקי,

פסיכודרמה היא שיטת טיפול חווייתית וחברתית מטבעה, שמבוססת על הרעיון שאנחנו לא רק "מדברים" את הקשיים שלנו, אלא מביאים אותם אל הבמה, נותנים להם מקום ופועלים אותם דרך הגוף והפעולה.
בזמן משבר, אחת החוויות הקשות ביותר היא הבדידות העמוקה – התחושה שאף אחד לא באמת מבין מה עובר עלינו, שהכאב שלנו ייחודי ומבודד אותנו מהעולם. לפסיכודרמה יש כלים ייחודיים שסודקים את חומת הבדידות הזו בכמה רמות:
1. טכניקת חילוף תפקידים (Role Reversal)
זוהי טכניקת הליבה בפסיכודרמה. במקום שהאדם רק יספר על מישהו אחר (בן זוג, הורה, או אפילו חלק בתוכו כמו "הפחד" או "הקושי"), הוא נכנס פיזית לנעליו ומביע את נקודת מבטו.
איך זה מפיג בדידות? כשאדם "יוצא מעצמו" וחווה את נקודת המבט של האחר, המרחב הבין-אישי משתנה. הוא מגלה שלצד השני יש פחדים ומניעים משלו, והגילוי הזה מוריד את תחושת הניכור. המפגש הישיר הזה על הבמה מייצר גשר של הבנה ומסיר את תחושת הבדידות מול הסביבה.
2. טכניקת הכפיל (The Double)
במהלך העבודה על הבמה, המטפל או משתתף אחר מהקבוצה ניצב לצד האדם ומדבר בשמו – הוא מבטא בקול רם את מה שהאדם מרגיש בלב אך עדיין אינו מסוגל או מעז לומר (מחשבות סמויות, כאב עמוק, או פחד). האדם על הבמה יכול להקשיב, לאשר, לתקן או לדייק את המילים שנאמרו עבורו.
איך זה מפיג בדידות? זוהי חוויה רבת עוצמה של נראות אולטימטיבית. ברגע שמישהו אחר מצליח לתת מילים מדויקות לחוויה הפנימית הכי כמוסה שלך, אתה חווה הקלה עצומה ומבין באופן המוחשי ביותר: "אני לא לבד בתוך הראש והלב שלי. יש מישהו שמצליח להרגיש אותי מבפנים".
3. כוחה של הקבוצה והתהודה (Sharing & Echo)
הפסיכודרמה מזמינה אותנו לעבודה משותפת. כאשר אדם מביא את המשבר שלו אל הבמה, שאר המשתתפים אינם צופים מהצד; הם לוקחים חלק פעיל ומסייעים לו לגלם דמויות מעולמו. בסוף המפגש, בשלב השיתוף (Sharing), הם לא מחלקים עצות או ציונים, אלא מספרים מהלב איפה הסיפור שלו פגש את החיים האישיים שלהם.
איך זה מפיג בדידות? האדם במשבר מגלה שהפצעים שלו הם חלק מהחוויה האנושית המשותפת של כולנו. לראות אנשים אחרים מתרגשים מהסיפור שלך, בוכים איתך ומשתפים בכאב דומה שלהם, זו התרופה הישירה והחזקה ביותר לבדידות. היא מייצרת חיבור עמוק ושותפות גורל.
4. מפגש עם חלקי העצמי ומתן כוח פנימי
לפעמים הבדידות הגדולה ביותר במשבר היא הבדידות הפנימית – הנתק של האדם מעצמו ומכל מה שנתן לו כוח בעבר. בפסיכודרמה ניתן להעלות על הבמה דמויות מעברו, או ממש לייצג כוחות כמו "היכולות שלי" או "התקווה".
איך זה מפיג בדידות? המפגש המחודש הזה, המגולם בגוף ובפעולה, מזמין את האדם לקבלה והשלמה עם המצב. במקום להילחם בעצמו, הוא לומד לתת לעצמו כוח פנימי, לחבק את כל חלקיו ולהבין שבתוכו קיימות היכולות ללוות את עצמו ולמצוא נחמה.
תובנה לסיום:
המשבר מכווץ ומבודד אותנו. הפסיכודרמה, דרך פעולה ומפגש אנושי חי, מרחיבה את הלב. היא הופכת את הכאב המבודד לסיפור בתנועה ובמעשה, ומזכירה לנו – דרך הגוף והקשר – שאנחנו תמיד חלק מרשת אנושית חמה, חיה ונושמת.

בברכה,
אולגה דאייל.

0546321809

יש לכם עוד שאלות לאולגה דאייל? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!