יום ירושלים ה-58: הסתיים טקס יקירי העיר לשנת תשפ”ה
כמדי שנה, הוקירה עיריית ירושלים אישי ציבור שתרמו לקרנה של בירת ישראל לאורך השנים. ראש העיר משה ליאון: ”יקירי העיר שנבחרו הם חלק בלתי נפרד מליבה ונשמתה של ירושלים”.
דוברות עיריית ירושלים
טקס יקירי העיר לשנת תשפ"ה נערך לרגל יום ירושלים ה-58 במוזיאון מגדל דוד. הטקס מתקיים בכל שנה לציון יום שחרורה ואיחודה של בירתנו ירושלים ומעלה על נס את יקירי העיר, אשר הקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לבירת ישראל. עיטור יקיר העיר מוענק על ידי ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967 לאישים, אשר תורמים מזמנם וממרצם למען העיר ירושלים באופן משמעותי וייחודי.
במהלך הטקס שהתקיים אמש (ה’, 22.5), חולקו תעודות ההוקרה ליקירים הנבחרים. האישים נבחרו על ידי וועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים בדימוס, השופט דוד חשין.
הוועדה קיבלה מאות המלצות למתן העיטור לאישים שונים, אשר שגרת יומם שזורה בפעילות עבור החברה והקהילה בעיר. המועמדים אשר נבחרו מייצגים את מפעל העשייה הרחב בעיר ומייצגים מסר של רעות, חיים משותפים, פיוס, חיבור ואיחוד.
בחלק האומנותי של הטקס, ביצעו חברי הפרויקט של רביבו מחרוזת מזרחית ביחד עם יקיר העיר ירושלים הנבחר, איציק קלה, ומחרוזת שירי ירושלים ביחד עם להקת הורה ירושלים. הזמר יונתן רזאל ולהקת הרבנות הצבאית ביצעו את השירים "והיא שעמדה" ו"כנפי רוח", והזמרת ליהי טולדנו ביצעה את השיר "עמדה נערה מול הכותל". את הטקס הנחה איש התקשורת עופר חדד.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "יקירי העיר שזכו לתואר הנכבד, הם חלק בלתי נפרד מלבה ונשמתה של ירושלים. הערכים שהם מובילים הם סמל ומופת לנתינה, לאחדות ולסולידריות, והם מאירים את הבירה באור של תקווה ואכפתיות. יקירי ירושלים, אתם מתווים את דרכינו כחברה מכבדת ומכובדת, תרומתכם הייחודית לאורך השנים היא נכס יקר מפז והיא מעוררת השראה בנו ובקהילה כולה. אנו שמחים לתת לכם את ההוקרה ביום חגה של ירושלים, כאן ממגדל דוד - לב ליףבה של בירת הנצח של מדינת ישראל."
השופט בדימוס פרופ’ אליקים רובינשטיין נשא דברים בשם מקבלי יקיר העיר ואמר:
"אין כפסיפס ירושלים – בין חרדים, דתיים, מסורתיים, חילוניים. יהודים וערבים, ותקוות כולנו שכל אחד מהרכיבים האנושיים הללו ימשיך למצוא מקומו בה בטוב.
יקירי ויקירות הערב מייצגים את גוני ירושלים, אשה ואיש ופעליהם, ויבואו על הברכה בבריאות טובה בסיעתא דשמיא. אישית היתה לי הזכות לפעול במאמצי השלום ובענייני ירושלים בתפקידים שונים בשירות הציבורי לאורך עשרות שנים, זכות שעליה אני מודה לריבונו של עולם ששם חלקי בין העושים, וגם במתן יד תדיר לנקיון רחובות ירושלים. ומלה אישית מיוחדת – רעייתי מרים ואנכי זוכים בחסדי ה’ לדור שלישי בירושלים, כן ירבו."
מקבלי עיטור יקיר העיר לשנת תשפ"ד (לפי סדר א’-ב’):
* הרב אברהם גרשון בינט: העיטור הוענק לו על פעילותו להקמה וניהול של מסגרות חינוך – "אל המקורות" וכולל "תומר דבורה" ועל התנדבותו בארגון "יד שרה" ובארגון "עזר מציון". בין היתר, פעל להגדלת כיתות לימוד במגזר החרדי, קליטת עולי חבר העמים וסיוע בשילובם ובקליטתם בחברה הירושלמית.
* אילה טל-אל: העיטור ניתן לה על פעילותה לשילובם של ילדים חירשים ובעלי לקויות שמיעה להשתלבות בחברה באמצעות עמותת AV, ועל פועלה בתחום וקידום התוכניות לליווי והדרכה, הקמת סניפים, יצירת מפגשים, קידום מחקרים והכשרת אנשי מקצוע.
* איציק קלה: העיטור הוענק על תרומתו לזמר הים תיכוני ולתרבות הישראלית ועל פעילותו למען הציבור מאחורי הקלעים, המתבטא בנתינה וגיוס כספים למטרות חברתיות שונות.
* השופט (בדימוס) פרופ’ אליקים רובינשטיין: העיטור ניתן לו על פעילותו הציבורית הענפה והמגוונת במסגרת תפקידו כשופט בית המשפט המחוזי, יועץ משפטי לממשלה, שופט בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה ועוד. בנוסף, הוענק לו העיטור על השתתפותו במשלחת הישראלית לקידום המשא ומתן עם מצרים, ירדן והפלשתינים ועל כתיבת מאמרים רבים על ירושלים והסתמכות על מקורות רבים בכל הנוגע לחשיבותה של ירושלים וקיום הרצאות בחוגים שונים בירושלים בתחומי המשפט.
* דבורה מנדלוביץ’: העיטור הוענק לה על הקמת המתנ"ס הראשון לדתיים ולחרדים בארץ, אותו ניהלה במשך כ-50 שנה, על פיתוח פעילות קהילתית ענפה ומגוונת ועל קידום תכניות חברתיות ותרבותיות בלתי פורמליות לכל תושבי השכונה. בנוסף, ניתן לה העיטור על הקמת מוקד צמי"ד ראשון, בו פעילויות לילדים, נוער ומשפחות, על הקמת תיאטרון קהילתי לנערות עם תסמונת דאון ירושלמיות, אשר הופיעו בכל רחבי המדינה והעולם, ועל פעילותה בתחומי הרווחה והקהילה למען הציבור החרדי, וכן על סיוע למשפחות נזקקות.
* יהודה רחמים: העיטור הוענק על תרומתו לבנייה ולפיתוח בשכונות ירושלים, על פעילותו הציבורית הרבה למען תושבי העיר ותרומתו הפילנטרופית בעיר דרך סיוע למשפחות נזקקות, וכן על פעילותו הרבה לקירוב לבבות ואחדות בקרב תושבי העיר.
* מאיר ארנפרויד: העיטור ניתן לו על פעילותו לקידום התעשיות המתקדמות בירושלים ופיתוח פארק התעשייה בעטרות, וכן על פעילותו בתחום החינוך ומורשת ישראל (’מסע ישראלי’ ו-’עמותת אורות’), כתיבת דף שבועי בנושאי פרשת השבוע ועוד.
* רו"ח מיכאל ברזילאי: העיטור הוענק לו על תרומתו לכלכלה, לתעשייה, לשירותים ולתיירות בירושלים וכן על התנדבותו לספר את סיפורי השואה והתקומה במוסדות החינוך, בתי הספר, מתנ"סים ותנועות נוער.
* ד"ר סאלח ג’אבר: העיטור ניתן על פעילותו כרופא בכיר, המטפל באלפי מטופלים באמצעות ניהול של מספר מרכזי רפואה. בנוסף, על העברת הידע המקצועי שלו באמצעות קורסים בתחומי התמחותו וכתיבת מאמרים ומחקרים שהופיעו בספרות המקצועית, וכן על תרומתו לקירוב לבבות ואחדות בקרב תושבי העיר.
* עו"ד סטיוארט הרשקוביץ: העיטור הוענק לו על פעילותו לפיתוח מכון לב ומכון טל, על קידום, חינוך ולמידה לנשים בירושלים, על שילוב תלמידים חילוניים ודתיים במפגשי מדע, על תרבות והתנדבות למען המפונים בתקופת המלחמה ועל הובלת תהליכים להעברת המרכז העולמי של האיחוד האורתודוכסי מארה"ב לישראל.
* רחל דביר: העיטור ניתן על הקמה וניהול מספר חברות הייטק בירושלים, המעסיקים עובדים מכל המגזרים בעיר, על תרומתה לפיתוח התעשייה בעיר ולקידום ערכי קירוב לבבות וסובלנות. בנוסף, על חדשנות ופריצת דרך כאישה מקימה ומנהלת חברת הייטק – בית תוכנה שהתמקד בהעסקת נשים חרדיות.
* פרופ’ שלוה וייל: העיטור הוענק לה על פעילותה לקידום מחקרים חלוציים על קהילות ישראל הנידחות והזיקה בינן לבין ירושלים מעל לחמישה עשורים, וכן על עיסוקה בקליטת העלייה הגדולה מאתיופיה ופעילותה בייעוץ לגופים ממשלתיים בנושא הקליטה. בנוסף, ניתן לה העיטור על פעילותה הענפה בחיזוק היחסים שבין ישראל להודו, על פעילותה למיגור האלימות נגד נשים בירושלים ובישראל ועל כתיבת מחקריים חלוציים ובינלאומיים בנושא רצח נשים.
*צילום: ארנון בוסאני
