בצל המלחמה: יתקיים פסטיבל הסופרים הבינלאומי ה-12 בירושלים

ג’ון אירווינג: "הייתי פרו-ישראלי עוד לפני שהגעתי לישראל בשנת 1981 ואני פרו-ישראלי גם עכשיו בעיצומה של המלחמה."

סיימון שאמה: "יש זמנים בהם אין מנוס מהציטוט הידוע ’אם לא עכשיו, אימתי’. בתקופה בה מספר מדכא של כותבים לוקים בבורוּת היסטורית, מפנים את גבם לישראל ומנסים להרחיק בין יהודי התפוצות לישראל, עלינו למנוע מהם את העליונות המוסרית המדומיינת הזו עם נוכחות אישית במקום. הייתי בישראל פעמים רבות, אבל ההגעה לפסטיבל הסופרים הבינלאומי השנה תהיה בשבילי הביקור המשמעותי ביותר בחיי. אעמוד איתן לצד קהילת אנשי הרוח והספרות של ישראל." 

מתוך דבר המנהלת האמנותית של הפסטיבל, ג’וליה פרמנטו – צייזלר:
בימים שלאחר טבח ה-7.10 התלבטנו רבות וארוכות האם לקיים את פסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי. ההלם והצער שיתקו אותנו. חיינו היטלטלו. לא ידענו איך אפשר אפילו לחשוב על פסטיבל – מלה שמקורה ב-festa, חגיגה – לנוכח השכול והאובדן.
את התוכנייה בנינו עם כוונה לצמצם את ההיבט החגיגתי של הפסטיבל. במקום זאת ביקשנו לקיים אירוע ספרותי שיאחד את הקהילה ויספק לכולנו מעט נחמה: אירוע שילבה את התקווה שאנו תולים בספרות, בהומניות ובסולידריות, ואולי יספק השראה. חשבנו שדווקא אירוע כזה, העומד כביכול בסתירה כה חריפה למציאות חיינו, דרוש כעת לכולנו כאוויר לנשימה. 

---

איך מקיימים פסטיבל בינלאומי עם נוכחות של סופרים וסופרות מרחבי העולם בימי מלחמה בהם ישראל מבודדת ואף מצטיירת כמצורעת? בגזרת הסופרים הבינלאומיים חווינו לא מעט קשיים בלשון המעטה, ואף עלתה האפשרות לקיים פסטיבל עם סופרים ישראלים בלבד מהחשש שמעטים יסכימו לבקר בישראל הנתפסת כמצורעת, וחווה בידוד הולך וגובר מצד עולם התרבות הבינלאומי. גם במקרה הזה, התעקשנו לא לוותר. האורחים הבינלאומיים הם חלק מהדנ"א של הפסטיבל, ויתור עליהם מראש הצטייר בעינינו ככניעה לסנקציות התרבותיות וניתוק הקשר עם העולם. אנחנו מאמינים כי לספרות אין גבולות וכי היא נכס של האנושות בעת שלום ובעת מלחמה, ואנו מתנגדים לכל חרם תרבותי ואקדמי באשר הוא.
על אף הקשיים הרבים, על אף חוסר בתגובות למשלוח הזמנות להשתתפות בפסטיבל, על אף סירובים רבים שהתקבלו - הפסטיבל יארח השנה 7 סופרים ייחודיים בשדה הספרות העולמי בינהם: סיימון שאמה, ג׳ון אירווינג, דלפין הרווילר, ומירנה פונק. השנה התחלנו גם בפרוייקט מיוחד יחד עם האיחוד האירופי לקידום והפצה של ספרות אירופאית עכשווית בארץ, ונארח בפסטיבל את הסופר הרומני רוז׳אן ווזגוניאן, היווני חריסטוס חומנידיס, והסופרת הצרפתיה אן ברסט. בנוסף, אנחנו גאים לארח השנה שלושה מהסופרים הישראלים האהובים המתגוררים בארה״ב - רון לשם, מאיה ערד, ורובי נמדר. נוכחתם בעת הזו מחממת את ליבנו במיוחד.

איך מקיימים פסטיבל ספרות בימים בהם אחים ואחיות שלנו נמצאים מעל חצי שנה בשבי החמאס, חיילים שלנו נלחמים ברצועת עזה ובצפון הארץ, ומאות אלפי פליטים פזורים מחוץ לבתיהם ההרוסים? בבניית התוכניה היה ברור כי העלאת המודעות, הצעקה וההזדהות דרך ראי הספרות ילוו את הפסטיבל בשלל אירועיו. בין השאר, הפסטיבל יפתח בערב זיכרון ספרותי ל-7.10, בו ישתתפו סופרים, מוסיקאים וגם נציגי המשפחות השכולות והנפגעות - מבארי, כפר עזה, שדרות, פסטיבל הנובה, וגם אימו של החייל לביא ליפשיץ ז״ל שנפל בקרבות בעזה. הוא יסתיים באירוע השקה לספר ״שבת, השבעה באוקטובר״ (כנרת זמורה-ביתן) המאגד מעל לחמישים עדויות שנאספו ונערכו בידי משוררים וסופרים, אנשי ספר ותיאטרון. באירוע ייקחו חלק הסופרים אשר גבו עדויות ויוזמנו אליו לקבלת פנים כל הניצולים אשר לקחו בו חלק.

בפורום הספר הבינלאומי המתקיים אחת לשנתיים לצד פסטיבל הסופרים החליטו השנה לדחות את קיום הכנס בעקבות המלחמה. שרון כץ, מנהל פורום הספר הבינלאומי: "בשל אי הוודאות המתמשכת וקשיים להבטיח הגעה של אורחים רבים מחו"ל, הפורום ייאלץ להידחות לשנה הבאה."

כניסה חופשית לאירועי הפסטיבל למפונים מצפון ומדרום – בהרשמה מראש

הסופרות והסופרים הבינלאומיים אשר ישתתפו בפסטיבל השנה:

סיימון שאמה (אנגליה, בשיחה עם נדב איל), ג׳ון אירווינג (ארה״ב, במפגש עם ארי פולמן), אן ברסט (צרפת), דלפין הרווילר (צרפת),  ורוז’אן ווסגוניאן (רומניה), מירנה פונק (גרמניה), חריסטוס חומנידיס (יוון)

בין האירועים המרכזיים השנה:

אירוע פתיחת הפסטיבל - ערב זיכרון ספרותי לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמה שבעקבותיהם – דרור משעני, נועה ידלין ואשכול נבו ישוחחו על המצב מנקודת מבט ספרותית ואנושית, אלי אליהו, עדי קיסר וישראל נטע יקראו משיריהם. לצידם ידברו גם נציגי משפחות שכולות ושורדות: שלומית ליפשיץ, אמו של סמ"ר לביא ליפשיץ מחטיבת גולני, שהיה צלם ואמן, חלם ליצור קולנוע ונפל בקרב ברצועת עזה; השחקנית לירון בן-שלוש, בת דודתו של יהב וינר שהיה במאי ובוגר לימודי קולנוע בבית הספר מנשר, ונרצח בטבח בכפר עזה; ואילנית סוויסה, מחזאית ובמאית תאטרון מכפר עזה שהיא ומשפחתה שרדו את הטבח לאחר שמחבלים חדרו לביתם. את הערב תנחה העיתונאית חן זנדר, שאחותה נרצחה בנובה. הערב יסתיים בביצוע יצירתו החדשה של המוסיקאי יגל הרוש, "קינת בארי", שתבוצע יחד עם רונה קינן.

ערב מחווה חגיגי לדויד גרוסמן, החוגג השנה יום הולדת 70 – שיחה עם קובי מידן על ארבעה עשורים של יצירה ומעמדו כצופה לבית ישראל, ומופע אימפרוביזציה מבית אימפרו-בוק, שידלג בין ספריו הקאנוניים. צרויה שלו ואיל מגד על חלוקת עולמות ספרותיים וגם בית, נורית זרחי על כתיבתה לילדים ולמבוגרים, אירועי הארי פוטר לזכרה של נויה דן שנרצחה בניר עוז ב-7.10, שיחות בין אשכול נבו ושהרה בלאו, בין רון לשם ונעה מנהיים, בין רובי נמדר, מאיה ערד ורות קלדרון, בין ישראל אהרוני וענת לב-אדלר, בין איילת גונדר גושן, תהילה חכימי ושרי שביט, פאנל תקשורת על מעמדה של ישראל בעולם, סיפורי לא גבורה שיגרמו לכם לצחוק על כל מה שלא היסטורי, סדנת אמן עם זאב אנגלמאייר ועוד ועוד..

חלוקת פרס משכנות שאננים לפרוזה עברית לשנת 2024 המחולק לראשונה לרגל יובל שנים לייסוד מרכז משכנות שאננים בידי הקרן לירושלים. הזוכים: אלמוג בהר וטלי כהן-צדק. בהר וכהן צדק זוכים ב-15,000 ש"ח ובאירוח של שבוע במשכנות שאננים.

פתיחת תערוכה קבוצתית ובה עבודות נבחרות של אמנים ישראלים בולטים, ביניהם כלת פרס ישראל לאמנות, מיכל רובנר. באירוע הפתיחה תתקיים שיחה בינה לבין סר סיימון שאמה, סופר, היסטוריון וחוקר אומנות, על משמעותה של אמנות ויצירה עכשווית בעולם התרבות בעת מלחמה ומשבר.

למידע נוסף ולכרטיסים: https://fest.mishkenot.org.il/he/home/a/main/

תודות לצוות:

מנכ"ל הקרן לירושלים וחבר דירקטוריון משכנות שאננים: אמרי בן עמי, עו"ד, ניהול אמנותי וניהול הפסטיבל: ג’וליה פרמנטו-צייזלר, מנהל כספים ותפעול: דניאל קביליו, עו״ד, רו״ח, מפיקה: דיאנה קוגן, הפקה טכנית: כרמי וורטמן ויונה קלרפילד, במאית מופעי לילה: רוני ברודצקי, מנהלת מחלקת תוכניות: נעמה בר איתן-סדובסקי, יחסי ציבור: מיכל פייקין ויעל מרקוס, פייקין – סוכנות תרבות ותקשורת, מנהלת סושיאל: עינת ויינבוים, קידום ממומן: ירון לבני ואיתי אמינוף, "קוואה", גרפיקה ומיתוג: יואב פרי, דן עוזרי, עריכה לשונית: אסף שור, תרגום לאנגלית: דניאלה זמיר, בית הארחה ומרכז כנסים: ריטה קרמר, בני גורן, יוסוף רויאדה, רו״ח: ריקי כנפי.

פירוט אירועי הפסטיבל:

יום שני 27.5.24:

17:00–17:30, גלריה דואק

חלוקת פרס משכנות שאננים לפרוזה עברית לשנת 2024

הרמת כוסית חגיגית לכבוד שני הזוכים בפרס משכנות שאננים לפרוזה עברית, המחולק לראשונה לרגל יובל שנים לייסוד מרכז משכנות שאננים בידי הקרן לירושלים.  בהשתתפות הזוכים אלמוג בהר וטלי כהן-צדק.

נימוקי ועדת השופטים ובה רותי חשין - יו״ר משכנות שאננים, שי דורון - נשיא הקרן לירושלים, הסופר דרור משעני, והסופרת והמשוררת רבקה מרים (אשר העבירה התייחסותה בכתב):

כתב היד ״המשרד לגניבת סיפורים״ של המשורר, הסופר וחוקר הספרות, אלמוג בהר, הוא רומן סאטירי בעקבות א. ב. יהושע ויצירתו. אחד מגיבורי הרומן הוא יוש בר-און, גלגול דמותו של א. ב. יהושע בספרו של אנטון שמאס,"ערבסקות", והוא משלב בין מימדים ביוגרפיים בחייו של א. ב. יהושע והשראה מיצירותיו הרבות, למימדים בדויים. הטקסט מגולל סיפור אהבה בין שני צעירים ומתפתח ומעמיק לכדי סיפור אהבה אל הספרות, הספרות העברית, אל הארץ הזו ומגוון דמויותה ולשונותיה. וכמו בסיפורי האהבה הגדולים - גם כאן האהבה סבוכה, מורכבת, ורבת רבדים. זהו סיפור ירושלמי במהותו שמשלב שפות, אגדות, היסטוריה וחזון ספרותי מפוקפק.

כתב היד ״רווח של חמש״ של הסופרת טלי כהן-צדק מספר על אישה, אם לשלושה, שכשבנה הבכור מגיע לגיל 16, היא מבינה שיש ריתמוס קבוע למבצעים המשמעותיים בעזה - כאלה שבהם צה״ל נכנס פנימה עם חיל רגלים. היא עושה את החישוב לפיו מבצע צוק איתן התרחש ב-2014, ומבינה שלפי אותו ריתמוס, בנה אמור להתגייס בדיוק כשהרווח יסתיים, ויש סיכוי גדול שבזמן שירותו הצבאי ישראל תצא למבצע גדול. ההבנה הבלתי נסבלת הזו מוציאה אותה למסע בו היא תעשה הכל כדי שמדינת ישראל תצא למבצע לפני גיוס בנה. הכתיבה של כהן-צדק מהירה ומסחררת כמו מכונת ירייה מתודעתה של אם השרויה במצב של אימה. בחדות כואבת וחסרת פשרות היא משרטטת את האבסורד הכרוך בהיות אם לבן בישראל.   

17:00-18:30 גלריה דואק

הפסטיבל יפתח בתערוכה קבוצתית שבה יוצגו עבודות נבחרות של אמנים ישראלים בולטים מתוך אוסף האמנות של דורון סבג, חברת או.אר.אס. בע״מ המשקפות את הלך הרוח העכשווי במרחב הישראלי.

בין המשתתפים, האמנית מיכל רובנר, כלת פרס ישראל לאמנות,  שהגיעה מניו יורק  מתערוכת היחיד המדוברת שלה "פרגים" שהוצגה בגלריה PACE. באירוע הפתיחה תתקיים שיחה בין מיכל רובנר לסר סיימון שאמה, סופר, היסטוריון וחוקר אמנות, על משמעותה של אמנות ויצירה עכשווית בעולם התרבות בעת מלחמה ומשבר.

מלחמה, נחמה וכאב: ערב זיכרון ספרותי ל-7.10 

19:30–21:00, גן יעל

לנוכח אירועי ה-7.10 והמלחמה שבעקבותיהם, פסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי ייפתח השנה בערב זיכרון ספרותי. 

על רקע חומות העיר העתיקה, הסופרים דרור משעני, אשכול נבו ונועה ידלין ישוחחו על אירועי השעה מנקודת מבט ספרותית ואנושית, והמשוררים אלי אליהו, עדי קיסר וישראל נטע (חבר קיבוץ בארי) יקראו שירים שנכתבו לאחר ה-7.10. 

לצדם נשמע גם את נציגי המשפחות: שלומית ליפשיץ, אמו של סמ"ר לביא ליפשיץ מחטיבת גולני, שהיה צלם ואמן, חלם ליצור קולנוע ונפל בקרב ברצועת עזה; השחקנית לירון בן-שלוש, בת דודתו של יהב וינר שהיה במאי ובוגר לימודי קולנוע בבית הספר מנשר, ונרצח בטבח בכפר עזה; ואילנית סוויסה, מחזאית ובמאית תאטרון מכפר עזה שהיא ומשפחתה שרדו את הטבח לאחר שמחבלים חדרו לביתם. 

את הערב תנחה העיתונאית חן זנדר.

הערב יסתיים בביצוע יצירתו החדשה של המוסיקאי יגל הרוש, "קינת בארי", שתבוצע יחד עם רונה קינן. 

לחיות עם המתים שלנו: דלפין הרווילר (צרפת) בשיחה עם ד"ר יעל סגלוביץ’

19:00–20:00, אודיטוריום

דלפין הרווילר היא רבּה רפורמית, סופרת ועורכת – ואחת ממנהיגות הקהילה היהודית המובילות והמוערכות ביותר בצרפת. בספרה "לחיות עם המתים שלנו" – שהיה הספר השישי הנמכר ביותר בצרפת בשנת 2021, וכעת ראה אור בעברית בהוצאת לוקוס – היא מתארת את דרכה של היהדות להתמודדות עם אבל, ומביאה את סיפוריהם של 11 אנשים שחייהם הגיעו לקצם. 

דרך המפגשים עם קרוביהם וסיפורים מן המקורות היהודיים, הרווילר משתפת אותנו במחשבותיה על המוות ועל הקשר שלו לחיינו, ומגישה לנו מסות לשם נחמה. 

חוקרת הספרות ד"ר יעל סגלוביץ תשוחח איתה על מוות, אבל ונחמה בהקשר הפרטי והלאומי. 

הסיפור של היהודים: סיימון שאמה (בריטניה) בשיחה עם נדב איל

20:30-22:00, אודיטוריום

סיימון שאמה, סופר והיסטוריון יהודי בריטי המתמחה בתולדות האמנות ובהיסטוריה של צרפת, ידוע בזכות ספריו זוכי הפרסים, שתורגמו לשפות רבות, ולא פחות מכך בזכות סדרות התעודה הפופולריות שלו ב-BBC, שעסקו בשלל נושאים: החל בטולסטוי ובשייקספיר וכלה בפוליטיקה אמריקאית ובכוחה של האמנות (משדר שאף זיכה אותו בפרס האמי). שאמה, המכהן כיום כפרופסור באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שימש בעבר גם מבקר אמנות של המגזין "ניו יורקר". בספרו "הסיפור של היהודים" הוא מתחקה אחר קורותיהם של היהודים לאורך 3,000 שנה, מימיהם כשבט קטן בעל שורשים עתיקים ועד 1900. זהו סיפור שאין דומה לו: אפּוֹס של עמידה איתנה לנוכח חורבן, של יצירתיות תחת דיכוי, של שמחה בלב היגון, של דבקות בחיים נגד כל הסיכויים. 

שאמה ישוחח עם העיתונאי והסופר נדב איל על מחקרו ההיסטורי הענף ועל השפעת אירועי ה-7.10 על מהלך ההיסטוריה היהודית בת זמננו.

מר משה לאון, ראש עיריית ירושלים, ומר שי דורון, נשיא הקרן לירושלים, ישאו דברי פתיחה.

האירוע הוא אחד משלושת אירועי הסדרה "על השפעותיה של המלחמה מבית ומחוץ", המתקיימת בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בישראל. שלושת מפגשי הסדרה נוצרו מתוך מחשבה על האתגר ביחסי ישראל והעולם בעקבות 7.10 והמלחמה בחמאס. 

המדריך המלא לרילוקשיין: איילת גונדר-גושן ותהילה חכימי בשיחה עם שרי שביט

19:00–20:00, אולם ג’ינוגלי

בספרה "רילוקיישן" (אחוזת בית), שהיה לרב מכר ותורגם לשפות רבות, איילת גונדר-גושן – אחת הסופרות האהובות בארץ ובעולם – מספרת על משפחה ישראלית בארה"ב ועל ההתנגשות החזיתית בין החלום האמריקאי לזהות הישראלי. 

בספרה "יריתי באמריקה" (אחוזת בית), שהיה ממועמדי הרשימה הארוכה לפרס ספיר, כותבת תהילה חכימי על ישראלית שיצאה לרילוקיישן בארצות הברית, ונחושה להשאיר את העבר מאחוריה ולמצוא לעצמה מקום בעבודה ובחיים שמחוצה לה. 

השתיים ישוחחו עם שרי שביט על אופנים עכשוויים של הגירה, על הכמיהה הישראלית לאמריקה ועל הדחף הישראלי למצוא חיים במקום אחר. 

שמיים אדומים: רון לשם (ארה"ב/ישראל) בשיחה עם נועה מנהיים

20:30–22:00, ג’ינוגלי

רון לשם הוא אחד הכותבים הישראלים המוערכים והמפורסמים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס ספיר ובפרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו "אם יש גן עדן", שבעקבותיו נכתב התסריט לסרט עטור הפרסים "בופור", שייצג את ישראל באוסקר ועוסק בחיילי צה"ל שאיישו את מוצב הבופור בחודשים האחרונים לפני הנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון. 

לשם הוא גם יוצר טלוויזיה מוערך. בשנת 2023 עלתה לשידור הסדרה "שמיים אדומים", שאותה כתב בין היתר  על פי ספרו של דניאל שנער, בהתבסס על שירותו הצבאי ביחידת 8200 ועל עבודתו כעיתונאי שסיקר מהשטח את האינתיפאדה השנייה. הוא כתב גם את הסדרה עטורת הפרסים "אופוריה", שנרכשה בידי HBO ועלתה לשידור בארצות הברית ביוני 2019 בכיכובן של זנדאיה, האנטר שפר וסידני סוויני. 

נועה מנהיים היא מבכירות העורכות בארץ, מבקרת, מסאית וראש מחלקת ספרות מקור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. ספרו של לשם "אם יש גן עדן" היה הראשון שערכה. מאוחר יותר שבה לשתף איתו פעולה וערכה את תסריט הסדרה "שמיים אדומים". 

השניים ישוחחו על יצירה ישראלית פוליטית, על הדימוי הספרותי והטלוויזיוני של חיילי צה"ל ועל מעמדם של יוצרים ישראלים בעולם אחרי 7.10. 

יום שלישי 28.5.24:

תחנות אוכל בחיי: ישראל אהרוני בשיחה עם ענת לב-אדלר

18:00–19:00, גן יעל

ישראל אהרוני הוא אחד השפים האהובים בישראל, והרים תרומה אדירה לכינונה של תרבות האוכל הישראלית. הוא גם מסעדן ובעל טור קולינרי ותיק בשבועון "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". הוא חיבר 25 ספרי בישול, יצר את סדרות הטלוויזיה "דרך האוכל" ו"המסע המופלא של אהרוני וגידי" ומשמש

שופט בתוכנית "מאסטר שף". ספרו "אהרוני: תחנות אוכל בחיי" מלא סודות מקצועיים, תשוקה למאכלים ורגעים מצחיקים ונוגעים ללב. זוהי "אוטוביוגרפיה קולינרית", כהגדרתו. 

אהרוני ישוחח עם העיתונאית והסופרת ענת לב-אדלר על המשמעות העמוקה של חוויות האוכל בחיינו ועל האופן שבו אוכל וזיכרון רגשי מתחברים. 

גלויה מן העבר: אן ברסט (צרפת) בשיחה עם דורית שילה

19:30-20:30, גן יעל

"הגלויה" (מודן), ספרה של הסופרת והשחקנית הצרפתייה אן ברסט, שהיה מועמד לפרס הגונקור – הוא סאגה המתחקה אחר קורות משפחתה היהודית של המחברת לאורך המאה העשרים, מרוסיה שאחרי המהפכה הבולשביקית, דרך לטביה ופלשתינה ועד פריז של ימינו. 

גיבורי הספר – חמישה דורות של משפחת רבינוביץ – ידעו פוגרומים, רדיפות, הצלחה כלכלית, אובדן רכוש ועלייה ארצה. חמישה מבני המשפחה עזבו מפלשתינה לפריז. הם שאפו "להפוך לצרפתים", אך ארבעה מהם נרצחו באושוויץ. החמישית היא סבתה של המחברת, מרים פיקביה-בובריס, אשר שרדה את המלחמה ומתה בשנות התשעים.

ברסט תשוחח עם הסופרת וחוקרת הספרות דורית שילה על גילוי יהדותה, שהוביל לכתיבת הספר, ועל התחקיר הנרחב שביצעה לצורך הכתיבה. 

שגריר צרפת בישראל, מר פרדריק זו׳רנס, ישא דברי פתיחה. 
*האירוע מתקיים במסגרת שיתוף הפעולה לקידום ספרות אירופית עכשווית בין האיחוד האירופי לפסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי במשכנות שאננים.

ערב סיפורי לא-גבורה

21:00-22:30, גן יעל

בואו לשמוע כל מה שקרה בממ"ד, בחדר המדרגות או במקלט השכונתי והיה שטותי ואדיוטי להחריד: כל מה שלא רצינו לדעת על עצמנו, אבל גילינו בשעת מצוקה. ערב על כל מה שהיסטרי ולא היסטורי, שמיועד לכל הפחדנים החמודים שבינינו.

בהשתתפות רועי עידן, מיטל רז, רחלי רוטנר, עקיבא נוביק, רות עפרוני, מתן חלק וג’ייסון דנינו-הולט, שגם ינחה. 

חיי נישואים: צרויה שלו ואיל מגד בשיחה עם ענת שרון-בלייס 

18:00–19:30, אודיטוריום

צרויה שלו היא מן הסופרות הישראליות האהובות ומוערכות ביותר בישראל ובעולם. ספריה זיכו אותה בפרסים רבים, תורגמו ל-22 שפות והיו לרבי מכר בישראל ומחוצה לה. 

איל מגד הוא משורר וסופר פורה ומצליח, זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, הידוע גם בפועלו הרדיופוני ובמאבקו למען טבעונות. 

שלו ומגד נשואים. הם חולקים בית ועולמות ספרותיים. נדמה כי השאלות באשר לאופן שבו נמזגים חיי הזוגיות אל יצירותיהם הספרותיות בלתי נמנעות – ולכל הפחות, מסקרנות מאוד.

בערב זה ישוחחו השניים עם העורכת והמגישה ענת שרון-בלייס על יצירתם, על זוגיות ואהבה בחיים ובספרות ועל תהליכי עבודה משותפים. השחקנית ליאורה ריבלין תקריא קטעים נבחרים מיצירותיהם. 

העולם על פי אירווינג: ג’ון אירווינג (ארה"ב) בשיחה ארי פולמן

20:00–21:30, אודיטוריום

ג’ון אירווינג, מגדולי הסופרים האמריקאיים בני זמננו וזוכה פרס האוסקר על תסריט הסרט "תקנות בית השיכר" (שאותו כתב על פי ספרו), ידוע בקרב חובבי הקולנוע גם בזכות ספריו האחרים שהיו לסרטים מצליחים: "מלון ניו המפשייר" ו"אלמנה לשנה אחת" (שעובד לסרט "דלת נסתרת"). 

אירווינג, העמל בימים אלו על רומן חדש ובו דמות של חיילת ישראלית, ישוחח עם הבמאי עטור הפרסים ארי פולמן על כתיבה ועל יצירה בקו התפר שבין ספרות וקולנוע. 

השחקנים עדי גילת ויוסי מרשק תקרא במהלך הערב קטעים מספריו של אירווינג. 

סיפורי פאזוליני: אלון אלטרס (איטליה/ישראל) ורועי רוזן בשיחה עם ד"ר קיארה קרדונה

20:30–22:00, אולם ג’ינוגלי

פייר פאולו פאזוליני היה איש רנסנס בלבה של המאה העשרים: משורר, סופר, קולנוען, מבקר תרבות, תסריטאי ומתרגם, אשר העמיד יצירות חשובות ולעתים אף מופתיות בכל אחד מן התחומים שבהם פעל. הוא נרצח בנסיבות מסתוריות בהיותו בן 53 בלבד. 

חוקרת פאזוליני ד"ר קיארה קרדונה מהחוג ללימודים רומאניים באוניברסיטה העברית תשוחח עליו ועל יצירתו עם האמן רועי רוזן ועם המתרגם והסופר אלון אלטרס, אשר תרגם השנה לעברית את ספרו של פאזוליני "מעשים לא טהורים | אמדו מיו" (אפרסמון). בסיפורים המופיעים בספר, פאזוליני חוזר לשנות נעוריו במחוז פריולי הכפרי, שם בילה את שנות מלחמת העולם השנייה, ומתאר מפגשים מיניים עם צעירים, בילויי קיץ ואהבות מייסרות. 

שלושת משתתפי הערב ינסו להבין מה היה המקום של הטקסטים האלו ביצירתו של פאזוליני,לגלות כיצד השפיעו על עשייתו המאוחרת, ולהתמודד גם עם השאלות המוסריות שהם מעלים בעידן הפי.סי ומהפכת המי-טו. 

יום רביעי 29.5.24:

ערב לזכרה של נויה דן ז"ל, שאהבה את ספרי הארי פוטר ונרצחה ב7.10 

ערב טריוויה על הארי פוטר בהנחיית דור סער-מן ושיר ראובן – מנחי "ההסכת שאין לומר את שמו"

דברי פתיחה: גלית דן, אמהּ של נויה

19:00-20:15 , גן יעל

נויה דן בת ה-13 אהבה את ספרי הארי פוטר ואפילו התחפשה להרמיוני. ב-7.10, נויה נרצחה במתקפת חמאס על קיבוץ ניר עוז יחד עם סבתה האהובה, כרמלה בת השמונים. עם הידיעה על מותה, הסופרת ג’יי.קיי רולינג ספדה לה בטוויטר.  

פסטיבל הסופרים.ות מקדיש את הערב הזה לזכרה של נויה, הילדה שחלמה להיות הרמיוני.

גלית דן, אמהּ של נויה ובתה של כרמלה, תישא דברים בתחילת הערב. 

חובבי הארי פוטר, הכינו את השרביטים! הגיע הזמן לכשיפומטרי, שבמסגרתו יתברר בדיוק מה אתם יודעים על הארי פוטר. 

בואו להשוויץ, להתנשא, להתבזות ולצחוק בערב טריוויה בהנחיית דור סער-מן ושיר ראובן, מנחי הפודקאסט הפופולרי "ההסכת שאין לומר את שמו". פרס מפתיע יוענק לקבוצה הזוכה!

סטנדאפ הארי פוטר

בהשתתפות עומרי בר, כרמל צאיג, אדיר פטל, סהר חי ושחר קפלן. 

21:00-22:30, גן יעל

אדם חכם ושמו אלבוס דמבלדור ז"ל אמר פעם: "פטפוטים! בלאבוש! קוקו! שפיץ!"

דבריו מפעימים אותנו עד היום. אף שהאיש האציל הזה כבר נפטר מן העולם, נותרנו אנשי דמבלדור נאמנים בכל רמ"ח איברינו. מסיבות אלה (וגם מאחרות) החלטנו ליצור ערב סטנדאפ שכולו הארי פוטר: ערב בריטי יותר, מצולק יותר, ובעיקר – נשאר בחיים יותר. 

האם עשו עליכם חרם כי לא הסכמתם שיעתיקו מכם שיעורי בית בשיקויים? האם אתם יכולים לרקוד כמו היפוגריף? האם אתם נאמנים להארי עד הסוף?

יומולדת שמח, דויד: חוגגים שבעים לגדול סופרינו

דויד גרוסמן בשיחה עם קובי מידן

18:30–19:30, אודיטוריום

דויד גרוסמן הוא מגדולי הכותבים של זמננו. לרגל יום הולדתו השבעים אנו עורכים ערב מיוחד לכבודו ולכבוד יצירתו. גרוסמן – זוכה פרס מאן בוקר, בין היתר – ישוחח עם קובי מידן על ארבעה עשורים של יצירה עברית שוקקת, על כתיבתו למבוגרים ולילדים, ועל מעמדו כצופה לבית ישראל המתבקש לחוות תדיר את דעתו בענייני השעה. 

אימפרו-בוק מארחים את דויד גרוסמן! 

בהשתתפות נעמי לבוב, אלון נוימן ורועי צדוק, בליווי מוזיקלי של תומר כץ מהמאלתרים המובילים בארץ מזה למעלה מעשור – ודויד גרוסמן האחד והיחיד. 

20:00–21:30, אודיטוריום

הפקה מיוחדת לפסטיבל הסופרים.ות: שלושה שחקנים וסופר קאנוני אחד ייצאו למסע מאולתר אל הלא-נודע בין הספרים. ספרים יישלפו, קטעים ייקראו באקראי והמשך העלילה יאולתר על הבמה. 

הקהל מוזמן לצפות במחזה שלם המאולתר לנגד עיניו בזמן אמתי, ואפילו לקחת חלק ביצירתו. אתם.ן בוחרים.ות – והשחקנים יוצאים למסע קומי עתיר דמויות צבעוניות וסיטואציות מרתקות שיומצאו על-המקום ועל-אמת. יהיה מצחיק, מרגש ובעיקר ספרותי. 

כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה: רובי נמדר (ארה"ב/ ישראל) ומאיה ערד (ארה"ב/ ישראל) בשיחה עם ד"ר רות קלדרון

18:30-20:00, ג’ינוג’לי

הסופר והמתרגם רובי נמדר, זוכה פרס ספיר לשנת 2014 על ספרו "הבית אשר נחרב", הוא מגדולי סופרי העברית העכשווית, ומתגורר בניו יורק זה שלושה עשורים. ספרו "דגים גדולים: סיפורים עבריים-אמריקאיים" (כנרת זמורה-ביתן), שיצא לאור ב-2023, עוסק בשאלות אוניברסליות של זהות, מקום והשתייכות. 

גם הסופרת מאיה ערד, שקולה הוא מהחשובים והמשפיעים בספרות העברית כיום, מתגוררת כבר שנים רבות בארצות הברית. בספריה היא מרבה לעסוק בעולם האקדמיה והספרות, ומפליאה לצייר דמויות של ישראלים המתגוררים בארה"ב. 

נמדר וערד, שניים מן הסופרים העבריים הבולטים והמוערכים הפועלים כיום מחוץ לישראל, ישוחחו עם ד"ר רות קלדרון היא אשת חינוך וחוקרת תלמוד הפועלת לקידום תרבות עברית ישראלית ויהודית על עבריות בגלות, על היחס בין ישראל לארה"ב בהקשר הספרותי-תרבותי, ועל המשבר העמוק ביחסה של האליטה האמריקאית לישראל אחרי ה-7.10.

האירוע הוא אחד משלושת אירועי הסדרה "על השפעותיה של המלחמה מבית ומחוץ", המתקיימת בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בישראל. שלושת מפגשי הסדרה נוצרו מתוך מחשבה על האתגר ביחסי ישראל והעולם בעקבות 7.10 והמלחמה בחמאס. 

ספר הלחישות הארמני: ורוז’אן ווזגניאן (רומניה) בשיחה עם בני ציפר

20:30-21:30, ג’ינגולי

הסופר המוערך ורוז’אן ווזגניאן הוא גם שר האוצר לשעבר של רומניה, וכתב את אחת מיצירות המופת העכשוויות של הספרות הרומנית: "ספר הלחישות" (הקיבוץ המאוחד). הרומן העוסק בטרגדיה המושתקת של העם הארמני ובנסיונותיו של הגיבור – בן הדור השלישי לניצולים – להתחקות אחריה. 

הספר מתחקה באומץ אחר תלאותיו העם הארמני במאה העשרים: הגירוש ממולדתם ב-1915, צעדות המוות שבהן הומתו באכזריות כמיליון וחצי איש, נסיונות ההצלה והלחימה, ומאוחר יותר – הנקמה. 

העיתונאי והעורך בני ציפר ישוחח עם ווזגניאן על השואה הארמנית, על תפקידו של זיכרון בתרבות ובספרות, ועל האופן שבו הזוועות וההומניזם מתקיימים זה לצד זה בכתיבתו. 

*האירוע מתקיים במסגרת שיתוף הפעולה לקידום ספרות אירופית עכשווית בין האיחוד האירופי לפסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי במשכנות שאננים.

יום חמישי 30.5.24:

"המחדד" על במת הפסטיבל

16:30-17:45 גן יעל

בוגרי ובוגרות "המחדד", מחנה הכתיבה לנוער שהתקיים בקיץ במשכנות שאננים, יקראו מיצירותיהם.ן על במת פסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי. מנחה: המשוררת נעם פרתום. מוזיקה: הרכב נוער JBAND

ניצחון יווני: חריסטוס חומנידיס (יוון) בשיחה עם דספינה ליאוזידו שרמיסטר (ישראל/יוון)

19:00–20:30, גן יעל

*השיחה תתקיים ביוונית, עם תרגום סימולטני לעברית

חריסטוס חומינידיס הוא מן הסופרים האהובים והפופולריים ביותר ביוון, וזכה גם להצלחה חובקת עולם ולתרגומים לשלל שפות. בעברית ראו אור ספריו "הילד החכם" ו"תרנגול ללא רחמים" (ידיעות ספרים). בשנת 2021 היה לסופר היווני הראשון שזכה בפרס "הספר האירופי" היוקרתי בזכות ספרו "ניקי" (ביוונית, ניצחון). הספר, ששאב השראה מסיפורה האמיתי של אמו – ששמה ניקי, כשם גיבורת הספר – מגולל את סיפור התבגרותה של אשה צעירה שחייתה ביוון תחת הכיבוש הנאצי ובימי מלחמת האזרחים המרה שבעקבותיו. 

חומנידיס, אשר ביקר בישראל כמה פעמים בעבר ואף היה מיודד עם עמוס עוז וא"ב יהושע, ישוחח עם דספינה ליאוזידו שרמיסטר: העורכת והמתרגמת של ספריו, וכן מחברת המילון היווני-עברי הראשון והיחיד בעולם. השניים ישוחחו על יהדות סלוניקי, על עיסוקו באירועי השואה ביוון ובשורשי האנטישמיות, ועל מלחמות נרטיבים בספרות ובמציאות. 

את הערב ילווה המוסיקאי שלומי סרנגה, אשר ישיר ביוונית בלדות של סטליוס קזנג’ידיס, מהאהובים והמוערכים בזמרי יוון, ומסמליה הבולטים של המוסיקה העממית היוונית. 

את הערב יכבד בנוכחותו שגריר יוון בישראל, קיריאקוס לוקאקיס. 

*האירוע מתקיים במסגרת שיתוף הפעולה לקידום ספרות אירופית עכשווית בין האיחוד האירופי לפסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי במשכנות שאננים.

בעברית צחה: איך נשמע להיט בעברית?

21:00-22:30 גן יעל

במיוחד עבור משכנות שאננים, מיטב זמרי ישראל הכותבים בשפות זרות יעלו על הבמה ויתרגמו את שיריהם לעברית. הבדיקה חסרת פשרות: האם זה נשמע טוב יותר בעברית?!

בהשתתפות ריף כהן, תאיר חיים (A-WA), רותם בר אור, אסתר רדא ואורי טולדנו (KAYMA). את הערב ינחה איתי מאוטנר - מנהל אמנותי ואוצר החתום, בין השאר, על ערבי הפצ’ה קוצ’ה בתל אביב, על פסטיבל "מקודשת" בירושלים, על ניהול אמנותי של פסטיבל ישראל.

אירוע השקת הספר: ’שבת, שבעה באוקטובר’ - שיחה על עדות, ספרות ותרפיה

19:30–18:00, אודיטוריום

הספר "שבת, שבעה באוקטובר" (כנרת, זמורה, דביר) מאגד מעל חמישים עדויות שנאספו ונערכו בידי משוררים ומשוררות, סופרים וסופרות, אנשי ונשות ספר ותיאטרון במסגרת פרויקט "העוטף במילים" של ״תנועת תרבות״. הספר משרטט תמונה אישית אך רחבה, כואבת ומפוכחת, של אירועי השבת השחורה בעוטף עזה ומחוצה לו.

הסופר והמשורר רון דהן, מעורכי הספר, והביבליותרפיסטית ד"ר תמר סימון אשר ליוותה את צוות הפרוייקט ישוחחו עם ג’וליה פרמנטו-צייזלר, הסופרת והמנהלת האמנותית של פסטיבל הסופרים.ות, אשר השתתפה בגביית העדויות המופיעות בספר. הם ישוחחו על עבודתם הספרותית ועל החוויה הרגשית כגובי עדות, וכן על הקשר שבין עדות, ספרות ותרפיה. השחקנים מאיה מעוז ואלכס קרול יבצעו מונולוגים מתוך ההצגה "סיפורי מקלט" של תיאטרון הבימה, המבוססים על עדויות מתוך הספר שערכה המחזאית שחר פנקס.
מעין אבידן - יזמת פרויקט העדויות ועורכת שותפה בספר תישא דברי פתיחה.

הלב הרעב של אשכול נבו: אשכול נבו בשיחה עם שהרה בלאו

20:00–21:30, אודיטוריום

אשכול נבו הוא אחד הסופרים המוערכים והאהובים בישראל. ספריו תורגמו ל-14 שפות וזכו בפרסים ספרותיים בארץ ובחו"ל. ב"ניו יורק טיימס" תיארו את כתיבתו כ"מהפנטת", ואילו ה"קוריירה דה לה סרה" קבע שהוא אחד הסופרים הבולטים בדורו בעולם. 

ספרו החדש "לב רעב" הוא קובץ סיפורים קצרים: גבר מלווה את אביו לקונצרט אחרון ופרידה; אם מגלה שבנה נחשף לדבר שלא היה אמור לראות; ביקור משפחתי בחדר בריחה מקבל תפנית מפתיעה; במהלך הפגנה בירושלים, אשה פוגשת את מי שהיא הכי חוששת ומשתוקקת לפגוש; ועוד. לבם של גיבורי הספר רעב תמיד פעמיים: לסיכון, להרפתקאות ולמסע, אבל גם למוכּר, לביתי ולבטוח.

הסופרת שהרה בלאו תשוחח עם נבו על כתיבתו על התא המשפחתי הישראלי, על האיזון שבין תשוקות העולם לבטחון הבית, ועל האופן שבו המלחמה שינתה אותו ואולי גם את כתיבתו. 

השחקנית לירון בן-שלוש תקרא במהלך הערב קטעים נבחרים מן הספר והמוסיקאית עלמה גוב תלווה אותו בשיריה.

הגלויה היומית: מפגש וסדנה עם זאב אנגלמאיר

18:00-19:30, אולם ג׳ינוגלי

מפגש על אמנות ויצירה אקטיביסטית עם האמן והקומיקסאי זאב אנגלמאיר. המפגש יכלול מצגת וסרטונים, ונשוחח בו על אקטיביזם, על דמותו של שושקה ועל פרויקט "הגלויה היומית" שהחל בעקבות המלחמה, זכה לתהודה בכל העולם ואפילו הגיע עד לאפיפיור. 
בסיום המפגש תתקיים  סדנה ליצירת "גלויה יומית" אישית מאוירת בטכניקת קולאז’ – או בכל טכניקה אחרת שיבחרו המשתתפים. חומרי הגלם יסופקו בידי משכנות שאננים.

הכול קורה בילדות: נורית זרחי בשיחה עם בלהה בן אליהו

20:00-21:30, ג’ינוגלי

נורית זרחי, כלת פרס ישראל בתחום הספרות והשירה לשנת 2021, חיברה יותר ממאה ספרים לילדים ולמבוגרים, ופרסמה גם ספרי שירה שעשו אותה לאחת המשוררות הישראליות החשובות ביותר. היא זכתה בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי וכן עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער (שבו זכתה כמה פעמים). השופטים שהעניקו לה את פרס דבורה עומר למפעל חיים כתבו כי "ספריה ניחנים בפואטיקה ייחודית, מלאת תעוזה, הומור, ואמת פנימית בלתי מתפשרת. ספרי הילדים שלה אינם מצייתים לחוקיות מוכרת ומוסכמת."

זרחי תשוחח עם חוקרת הספרות בלהה בן אליהו על כתיבתה לילדים ולמבוגרים, וכן על יחסה לעברית ולעולם הילדות בן זמננו. 

השחקנית סוזנה פפיאן ("הצבי", "גן הקופים") תקריא קטעים נבחרים מיצירותיה של זרחי.

השיבה הביתה: שיעור תלמוד לקהל הרחב עם חיה גלבוע

20:00-21:45, אולם פוסטל

מסכת "כתובות" שבתלמוד הבבלי מציעה רצף סיפורים שבבסיסם ניצבת שאלה אוניברסלית: מה קורה כשאדם חוזר הביתה לאחר מסע ממושך? 

במהלך הסדנה נקרא בסוגיות התלמודיות, נבחן אותן ביחס ל"אודיסאה" של הומרוס ונקרא גם בסיפור "השיבה הביתה" של פרנץ קפקא. 

הסדנה מיועדת גם למי שמעולם לא התנסה בלימוד התלמוד וגם למי שכבר בקיא ומיומן בכך. בייחוד היא מיועדת לכל מי ששואל תמיד – ובעיקר בימים הללו – איך חוזרים הביתה. 

חיה גלבוע, מרצה ומורה לתלמוד ומגדר, היא דוקטורנטית במחלקה ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, מגישה בכאן 11 ובעלת פינה קבועה בתוכנית הספרות "מה שכרוך" מבית כאן תרבות, שם היא מביאה מדי שבוע סוגיה תלמודית העומדת בזיקה משמעותית למציאות חיינו.