מסע בבמת החיים
המוזיקאי, הזמר והשחקן רמי דוידוף מירושלים הוציא את הסינגל THE TRAIN שמילותיו מספרות על כך שהאדם יכול לצאת מכל מצב ולהגיע לשלוות נפש
רמי דוידוף כתב את הטרילוגיה STAGE OF LIFE בשלושה חלקים כמטאפורה לחיי האדם והשינויים שהוא עובר תוך כדי למידה מהעבר. השיר הראשון בטרילוגיה, הנושא את השם שלה, מדבר על מסע בבמת החיים בעולמנו ההורס את הטבע במקום לטפחו. העולם החומרי בו נמצא האדם, שדורש טריטוריה שאינה שייכת לאף אחד אלא לבורא. השיר השני GET READY"" מגיע לאחר התובנה שלפיה האדם הקטן נמצא מול העולם הגדול, מסתובב ומחפש מנוחה. לאחר שראה את הסבל, השקר והחומריות השולטת הוא מרגיש בודד עם עצמו, אך דווקא ממקום זה הוא מגיע להארה בזכות הזמן האין-סופי. ההבנה של האדם היא שהוא משהו קטן בהרבה יותר גדול וקבלת החיים כנווד.
דוידוף: הסינגל השלישי, שמסיים את הטרילוגיה STAGE OF LI, נקרא:HE TRAIN. הוא מסמל את ההגעה לשקט הנפשי, המקום בו שרצית להיות, לאחר שהסתובבת במקומות רבים בעולם והשלמת עם המקום שבו אתה נמצא – ללא טכנולוגיה שחושבת עבורך, אלא לקבל השראה מהטבע וחיפוש פנימי למציאת צלילים ופניני מוזיקה מהנשמה אל האושר המוחלט. מילות הסינגל מספרות על כך שהאדם יכול לצאת מכל מצב ולהגיע לשלוות נפש – לא משנה מה עבר. אנשים רבים, שחווים טראומות, צריכים לדעת שזה תהליך, שבסופו מגיעים למקום של שלווה".
מאז שדוידוף זוכר את עצמי הוא רצה לעסוק במוזיקה ולהיות זמר. כבר בגיל 10 החל לנגן בגיטרה קלאסית. הוא נמשך לעולם הרוק הקלאסי והכבד, ואז התחיל לנגן בגיטרה חשמלית. "נחשפתי לכתבה בתוכנית הטלוויזיה ’מבט שני’ על הרוק הכבד ש’הורס’ את הנוער וזה הדליק אותי. אז הכרתי את אוזי אוסבורן והתחלתי להאזין ללהקות כמו: לד זפלין, Cream, Black ,Sabbath Jefferson Airplane ו- RUSHהאהובה עליי. בגיל 12 הקמתי להקה בשם ’הסבא הגיבן’ וביצענו שיר על בית הספר ועל המורות שלא אהבו אותו, והופענו לא רק בבית הספר, אלא גם בשכונת רמות שבה גדלתי וברחבי ירושלים", הוא מספר.
בצבא שירת כצלם צבאי בחיל חינוך וצילם סרטי וידיאו על מפקדים שפורשים. אחרי הצבא נסע להודו למשך שנה, שם כתב שירים לאלבום, שהוא בעצם האלבום הראשון של להקת ’אטלנטיס’, כמו העיר האבודה, שהקים ושמה שונה ל’אטלנטיקה’. הוא למד בבית הספר למוזיקה רימון. דוידוף: "רימון היה מעין חיזוק, ועד היום יש לי קשרים עם מורים שלימדו שם כמו: ארי קטורזה. הופענו בכל חור שיש, כולל בגלידריה, בקיבוצים, במושבים, בתל אביב, בדרום ובצפון וכמובן בירושלים. גרנו בדירה ברמת גן שהייתה מלאה בכבלים והשתפשפנו בעולם המוזיקה".
לאחר לימודיו ברימון הצטרף דוידוף למסע הופעות ברזילאי ברחבי ריו דה-ז’נרו בברזיל עם להקת "לס-טרס" (להקה מקומית) והיה חבר באנסמבל, שניגן בכלי הקשה אפריקאים בבעלותה של קרן זהבי. הוא כתב שירים בהשראת המסעות המוזיקליים שעבר בברזיל.
רמי דוידוף ושגיא אזולאי, שלמד איתו בתיכון לאמנויות, כתבו ביחד עם עודד דוידוף, אחיו של רמי, את הסדרות "הדילרים" ו"אטלנטיקה", סדרת דרמה קומית מצליחה ששודרה במשך 12 פרקים בערוץ 3 של הוט. הסדרה הציגה את סיפורה של להקת הרוק הירושלמית אטלנטיקה, שבסדרה הוצגה כמי מדשדשת כבר שנים בניסיון להגשים את החלום ולהוציא אלבום ראשון. בסדרה שיחקו, בין היתר, טל פרידמן, שלומי קוריאט ושחקנים ידועים נוספים איאן גילן ורוג’ר גלובר, חברי להקת דיפ פרפל, הופיעו בפרק הסיום של הסדרה, ולהקת אטלנטיקה אף חיממה את הלהקה האגדית בהופעותיה בישראל. הסדרה זכתה להצלחה, ובפסקול שלה שולבו שירי הלהקה מהאלבומים הראשון והשני שלה. בימים אלו מתכנן רמי לעבוד עם אחיו עודד על סדרה חדשה, קומדיית פשע, כמו "הדילרים".
עד כה הוציאה אטלנטיקה שלושה אלבומים: "שוב בבוקר", "אין לי מה" ו" ."In jerusalemבימים אלו מופיעה הלהקה במסע הופעות ארצי עם האלבום הרביעי "בוכרי עתיק", שנמצא בהקלטות באולפן. דוידוף: "תמיד אנחנו עובדים בלהקה בלי מחשבים, בלי פלייבקים ובלי ביטים, אלא רק עם מוזיקה חיה אמיתית. האלבום הרביעי של אטלנטיקה ואלבום הסולו שלי, שבו יהיו חומרים מקוריים שלי, יהיו בעברית. יצא לנו להופיע כמעט בכל מקום בארץ, כולל בכיכר החטופים בברלין שבה הופעתי במחווה לכל משפחות החטופים, וגם במועדון לילה של ישראלי, שם ניגנתי את השירים של הלהקה וגם שירים שלי. לא מזמן טסתי לאוסטרליה כדי לכתוב ולהלחין שירים חדשים".
דוידוף מחובר היטב לירושלים ואוהב מאוד את העיר, המהווה עבורו השראה גדולה. "מבחינתי ההשראה מגיעה ממקומות ובזמנים שונים, כשצריך למצוא את האווירה, הצלילים והשפה שפשוט יוצאים לבד מהגיטרה ובאמצעות השירה. המילים שאני כותב מגיעות במצבים שונים. תמיד אני מנסה לחשוב מה המוזיקה אומרת ומהי המשמעות שלה, כותב את הלחן, ורק אז כותב את המילים", הוא מגלה.
הנושאים שמעניינים אותו בכתיבה הם לא רק שירי אהבה, אלא דברים רוחניים, קוסמיים ורגשות, מסעות רוחניים ותובנות. "זה יכול להיות נושא קומי, אבל מטאפורה יכולה להיכתב על משהו רציני מאוד, אבל גם על משהו אישי קטן. אין לזה חוקים מבחינתי. זה יכול להיות עצוב, שמח, מרקיד, מרגש או בועט – העיקר שיהיה אמיתי ממקום שאני אוהב ורוצה אותו. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה כל הזמן – במוזיקה, בטקסטים ובמלודיות", הוא אומר לסיום.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
