מהו מעמד הסודיות של הליך הגישור?
כותב המאמר הינו עורך דין שי ללוש מנתניה, מתמחה במתן שירותים משפטיים וגישור. האם דברים שנאמרים בפגישות יכולים לשמש כראיה בבית משפט אם הגישור ייכשל? על כך ועוד בטור הבא...
המעמד של הליך הגישור הוא סודי ומחויב לחיסיון מוחלט, והתשובה המקוצרת היא: לא, כמעט כל מה שנאמר בגישור אינו יכול לשמש כראיה בבית משפט.
העיקרון המנחה: חסיון וסודיות מלאה
חוק בתי המשפט (בנוגע לגישור) וכן תקנות הגישור מחייבים שמערך הגישור כולו יישאר חסוי. המטרה היא לאפשר לצדדים לדבר בחופשיות, לחשוף מידע ולהעלות פתרונות יצירתיים (אפילו כאלה שנשמעים כ"הודאה" או "הצעת פשרה") מבלי לחשוש שהדברים "יחזרו" אליהם בבית המשפט אם התהליך ייכשל.
1. דברים שהם חסויים (ולא ישמשו כראיה):
-
כל מה שנאמר בפגישות: אמירות, הצעות פשרה, הודאות, או הבעת חרטה.
-
הצעות המגשר: דעותיו, הערכותיו או הצעותיו של המגשר לגבי אופן הפתרון.
-
מסמכים שהוכנו לצורך הגישור: מסמכים שהוגשו רק למגשר או לצד השני כדי לבחון היתכנות פשרה.
2. חריגים – מה כן יכול לשמש כראיה?
ישנם שני חריגים מרכזיים לעיקרון הסודיות:
-
מידע גלוי: מסמכים וראיות שהיו קיימים ממילא וניתנים להצגה בבית משפט גם ללא קשר לגישור (למשל, דוח שכר, נסח טאבו, או תכתובת ישנה בין הצדדים).
-
חובת דיווח: אם עולה חשש לעבירה פלילית חמורה או לפגיעה בילדים חסרי ישע, המגשר מחויב לפעול לפי חובת הדיווח החוקית.
התפקיד הקריטי של הסודיות
הסודיות היא הלב הפועם של הגישור:
-
מאפשרת כנות: כשאנשים יודעים שהדברים לא יצאו החוצה, הם מוכנים להיות יותר כנים, לחשוף רגשות, ולדבר על האינטרסים האמיתיים שלהם, ולא רק על העמדות המשפטיות.
-
מקדם פשרה: היא מאפשרת להעלות "כדורים פורחים" – רעיונות פשרה שאף צד לא היה מעז להעלות במשפט מחשש שזה ייחשב לחולשה.
לסיכום: המטרה של הסודיות בהליך הגישור היא ליצור מרחב בטוח המעודד פתיחות, מה שמגביר משמעותית את הסיכוי להגיע להסכמות הדדיות ולקדם את הליך הפשרה.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
